תת"ע 9049-12-22

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות בניגוד לתקנות ותקנות התעבורה. פרקליטו של הנאשם ביקש לבטל את כתב האישום בנימוק שהנאשם כבר נשפט והורשע בנהיגה פרועה בגין אותו אירוע. עורך הדין טען כי שני האישומים מבוססים על אותו מעשה וכי נסיבת השכרות היא יסוד נוסף שיצר המחוקק. לפיכך, הנאשם כבר נשפט והורשע בעבירה. התובע התנגד וטען כי לשתי העבירות יסודות שונים. סעיף האישום של נהיגה בשכרות כלל את הנסיבות של פזיזות, ואילו האישום של נהיגה בשכרות כלל את הנסיבות של שכרות. לטענת התובע, העובדה ששני סעיפי האישום עסקו במעשה הנהיגה אין פירושה שמדובר באותה עבירה. השופט הסכים עם פרשנות התובע וקבע כי הנאשם לא הועמד לדין בגין העבירה הנוכחית. השופט התייחס גם לטענות נוספות שהעלה הנאשם ומצא אותן חסרות שחר. הבקשה לבטל את כתב האישום בעילה של "כבר נשפט" נדחתה.