רע"א 8784/23

תקציר

עניינו של פסק הדין בצו חסימה שהוצא כדי למנוע מבעלי דין מטרידים לפתוח בהליכים משפטיים נוספים. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הרחב של בתי המשפט קמא במתן סעד זמני, אך התערבות מתבקשת במקרים חריגים שבהם להחלטה יש השפעה מהותית על זכויות הצדדים. במקרה זה, הערעור מערער על צו חסימה שנועד למנוע מהמבקשים לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד לי-דה. בית המשפט דן בכלים העומדים לרשותו למאבק בפרקטיקות ליטיגציה פוגעניות, לרבות דחיית תביעות, הוראה על מחיקת כתבי טענות, הטלת הוצאות ודרישת ערבות לתשלום. אמצעים "רגילים" אלה נחשבים מספיקים ברוב המקרים. צו החסימה, אמצעי קיצוני יותר, שמור למקרים חמורים של התדיינות משפטית מטרידה, שבהם כל האמצעים האחרים נכשלו. צו זה פוגע באופן משמעותי בזכות הגישה לערכאות ויש לעשות בו שימוש במשורה בלבד. בית המשפט מציג את המבחן הדו-שלבי למתן צו חסימה, כפי שהותוו בפרשת סימון. השלב הראשון בוחן אם בעל הדין מהווה מטרד, בהתחשב במספר, באופי ובהתנהלות הפרוצדורלית של ענייניו. השלב השני בוחן את מידתיות הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, תוך שימוש במבחנים חוקתיים. בהחלת מבחן זה על המקרה הנוכחי, מוצא בית המשפט כי התנהגותם של המבקשים אינה מצדיקה צו חסימה. אמנם התקיימו מספר הליכים, אך מספרם אינו חריג, והמשיבים לא הוכיחו די הצורך כי הליכים אלה היו חסרי תוחלת או נועדו להטריד. יתר על כן, הליך חדלות הפירעון החשש מהווה בסיס לא מספיק לצו חסימה, שכן לא ניתן לקבוע מראש את הנזק שהוא עלול לגרום. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין לסווג את המבקשים כבעלי דין מטרידים, ומבטל את צו החסימה. תחת זאת, נדרשים המשיבים לשלם את הוצאות המבקשים.