רע"א 87/18

תקציר

במקרה הנדון, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי בעוד שמבקש 1 היה פטור ממתן ערבות להוצאות המשיבים בתביעה שהגיש, נדרש מבקש 2, חברה בע"מ, להעמיד ערבות בסך 25,000 ₪. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה שהיא מבוססת על אי הבנה של הליכי ההוצאה לפועל, שהיו רק נגד המבקשת 1, ולא נגד החברה. לטענתם, החברה הוכיחה יכולת כלכלית לשלם הוצאות פוטנציאליות, כפי שמעידים מסמכים פיננסיים ותשלום של 215 אלף שקל למשיבים. עם זאת, המשיבים ציטטו את סעיף 353א לחוק החברות, הקובע ברירת מחדל של דרישת ערבות מחברות בע"מ אלא אם הוכיחו יכולת כלכלית או הציגו נסיבות חריגות. בית משפט קמא מצא כי החברה לא הצליחה להוכיח יכולת זו, וציין כי מאבקיה הכספיים של המבקשת 1 עשויים לשקף את מצבה של החברה. למרות שבית המשפט הכיר בטעויות עובדתיות אפשריות בנוגע למצבה הפיננסי של החברה, הוא הגיע למסקנה כי הראיות הכוללות עדיין מצדיקות את דרישת הערבות. הצהרת רואה החשבון של החברה נמצאה בלתי מספקת כדי לעמוד באמות מידה משפטיות ללא מסמכים כספיים מפורטים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.