בש"פ 6683/20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לערעור על החלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים למספר אישומים בעבירות אלימות ומין כלפי בני משפחה. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על מסוכנותו של המערער למשפחה ולציבור, כמו גם על הסיכון לשיבוש הליכי משפט. המערער טען, כי יש לבטל את צו המעצר משום שהוא מבוסס על טענת חפותו של המערער, שהיא זכותו. עם זאת, עיון בית המשפט בתסקיר שירות המבחן ובהמלצתו העלה כי צו המעצר לא יוחס אך ורק להכחשת המערער את הטענות. הדו"ח בחן בהרחבה את נסיבותיו האישיות של המערער, את הסכנה הפוטנציאלית לציבור ואת היתכנותן של חלופות מעצר, וההמלצה השלילית לא התבססה רק על עמידתו של המערער על חפותו. זאת ועוד, די היה בעבירות האלימות של המערער, כפי שתוארו באישום הראשון, כדי להצדיק מעצר כשלעצמן. בית המשפט הכיר בזכותו של המערער לשמור על חפותו ללא השלכות שליליות, אך אישר את צו המעצר וקבע כי המלצת שירות המבחן מוצדקת. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי התשתית הראייתית לאישומים, ובפרט לאישום הראשון, מספיקה בשלב זה, אך הכיר בכך שניתן להמשיך ולבחון את מהימנות הראיות במהלך ההליך העיקרי. משכך, נדחתה העתירה לביטול צו המעצר, אם כי בא כוח המערער רשאי לבקש מבית המשפט המחוזי דיון חוזר ככל שיתקדם ההליך העיקרי.