ת"א 1977/08

תקציר

המחלוקת נסובה סביב האפיון המתאים והסיווג העוקב של תביעה לצורך קביעת אגרת בית המשפט המתאימה. המשיב הגיש תביעה המבקשת לאכוף הסכם לרכישת מניות בחברה בסכום כולל של 3.1 מיליון ליש"ט. לטענת המבקשים, יש לסווג את התביעה כתביעה כספית, הנושאת אגרת בית משפט גבוהה משמעותית. מנגד, טוען המשיב כי התביעה היא לצו אכיפה, אשר נופל תחת סיווג שונה וכרוך בתשלום אגרה נמוך יותר. השאלה המשפטית העיקרית היא האם תביעה המבקשת צו אכיפה, שבסופו של דבר תגרור סעד כספי, צריכה להיות מסווגת כתביעה כספית. בית המשפט מגיע למסקנה כי התביעה מבקשת בבירור סעד כספי, כפי שעולה מכתב התביעה, ועל כן היא כפופה להוראות תקנה 2(ב) לתקנות האגרות. תקנה זו קובעת כי אם הליך כולל מספר סעדים, יש לשלם את האגרה הגבוהה יותר. זאת ועוד, הרחבת היקף הסייג בתקנות החדשות מחזקת את הפרשנות לפיה יש לסווג סעד כספי, הנובע מצו אכיפה, כתביעה כספית. משכך, קובע בית המשפט כי על המשיב לשלם את אגרת בית המשפט הגבוהה יותר הכרוכה בתביעות כספיות. אם האגרה לא תשולם תוך 30 יום, התביעה תידחה. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 12,000 ₪, בתוך פרק זמן זהה.