ע"ש 8118/00

תקציר

מנהל קרן נאמנות, שהחזיקה ביותר מהמקסימום החוקי של 5% מאגרות חוב של תאגיד מסוים, ערער על החלטת רשות ניירות ערך להטיל את הקנס המרבי בסך 57,600 שקל בגין ההפרה. תחילה קבע בית המשפט כי הקנס הוטל כדין, שכן המערער אכן חרג משיעור ההחזקה המרבי, וכי החלטת הרשות שלא לוותר על הקנס הייתה סבירה. לטענת הרשות כי היה על המנהל להפעיל את המערכות הדרושות כדי להימנע מהפרה כזו היה משקל, כמו גם לטענתם כי סנקציות על הפרות "מינימליות" נחוצות כדי להבטיח את ניהולה התקין של הקרן ולהימנע מיצירת תקדים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרשות לא הפעילה את שיקול דעתה בקביעת גובה הקנס, כנדרש בחוק. הסכום שנתבע היה המקסימום המותר, ללא כל התחשבות בנסיבות, והרשות נדרשה לשמוע את טענות המערער בדבר גובה הקנס ולקבל החלטה מהותית. כל צד היה אמור לשאת בעלויות שלו.