ת"א 30231-02-12

תקציר

התובע, עובד זר מסין, נפגע בתאונת עבודה בעת שעבד אצל הנתבעת השנייה, יצחק עופר חברה לבנין ופיתוח בע"מ (הקבלן), אליה הופנה על ידי הנתבעת הראשונה, חסון גשר כוח אדם בע"מ (חברת כוח האדם). התאונה אירעה כאשר הסולם עליו עמד התובע התהפך וגרם לו ליפול מגובה רב ולהיפצע. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה, והמוסד לביטוח לאומי הצטרף כתובע שותף. בית המשפט קבע כי הקבלן הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע בכך שלא דאג לבטיחותו בעבודה, וכי גם חברת כוח האדם הפרה את חובת הזהירות שלה, אם כי במידה פחותה. בית המשפט הטיל 10% מהאחריות על חברת כוח האדם ו-90% על הקבלן. עם זאת, מאחר שלא ניתן היה להוכיח את אשמתו של התובע, הנתבעים היו אחראים לתאונה. לצורך כימות הנזק פסק בית המשפט לתובע 110,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 36,300 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות, 10,000 ₪ בגין סיוע מאחרים, 10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-125,000 ₪ בגין נזק לא ממוני בסך כולל של 291,300 ₪. לאחר ניכוי הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי, הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע 65,542 ₪ ולמוסד 196,627 ₪. תביעתה של התובעת כנגד חברת כוח האדם נבלעה בפיצוי שנפסק, ומכאן שלא נדרשה לשלם דבר. גם ההודעות לצדדים שלישיים שהוגשו על ידי חברת כוח האדם והמבטחת שלה נדחו. הקבלן חויב לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובע, בסך 16,000 ₪, ובהוצאות המוסד לביטוח לאומי, בסך 47,000 ₪.