ת"א 38515-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבמקרה זה: **נושא הדיון:** בקשה לביטול פסק בוררות. **הצדדים:** * **מבקשת הביטול (היזמית):** אביב שני התחדשות עירונית אחי דקר 14-16 חולון בע"מ ("אביב"). * **משיבה (הקבלן):** סאמא איי תי בע"מ ("סאמא"). **רקע עובדתי:** הסכסוך נסוב על פרויקט תמ"א בחולון. אביב היא היזמית, וסאמא היא הקבלנית המבצעת שנכנסה לנעלי קבלן קודם. התגלע סכסוך בין הצדדים: אביב טענה לרשלנות מצד סאמא ונזק בסך מעל 9 מיליון ש"ח, בעוד סאמא טענה לאי תשלום יתרת תמורה בסך 900,000 ש"ח. הצדדים חתמו על הסכם בוררות ביום 27.05.2025, שהסמיך את מר משה פרנקו לשמש כבורר מוסכם, תוך חיובו לנמק את פסק הדין. בפסק הבוררות מיום 23.11.2025, נפסק סכומים שונים לחובת ולזכות כל צד, וסכום סופי לזכות סאמא. אביב הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות. **טענות אביב (מבקשת הביטול):** 1. **היעדר הנמקה:** פסק הבוררות לוקה בחסר משמעותי בהנמקתו, שאינו עולה כדי שלד מינימלי. 2. **הטעיה ומצג שווא של הבורר:** הבורר הציג עצמו כהנדסאי, אך אינו כזה, ומשכך מדובר באדם המתחזה לבעל מקצוע. 3. **פסיקה בניגוד לדין המהותי:** התעלמות מדיני חוזים. 4. **טעות גלויה על פני הפסק:** חישוב שגוי של 70% מנזק של 400,000 ש"ח (295,000 ש"ח במקום 280,000 ש"ח). 5. **שלילת זכות הטיעון:** (לא הורחב בפסק הדין). 6. **היעדר הכרעה:** אי הכרעה ברכיבים רבים בתביעת אביב (תקורות, פיצוי לדיירים, פיצוי לקבלני משנה). **טענות סאמא (המשיבה):** 1. אין כל ממש בבקשת הביטול, והיא חסרת עילה. 2. הבורר לא חייב להיות מהנדס ולא הציג עצמו ככזה. 3. אביב מנסה לדחות את הקץ ולהימנע מתשלום. 4. הבורר עשה עבודתו נאמנה, ביקר בשטח וערך פגישות הבהרה. 5. אביב הסתירו ליקויי בניה וביצעו עבודות חריגות. 6. בכתב התשובה לא ניתן מענה לטענת היעדר ההנמקה וחוות הדעת של אביב. **דיון והכרעה של בית המשפט (השופטת יהודית שבח):** **1. היעדר מידע ולקונות בהליכים:** בית המשפט מתח את הביקורת על שני הצדדים, ובעיקר על אביב, על אופן הגשת הבקשה והתשובה, שלטענתו היו "כלליות ולקוניות" וחסרו מידע מהותי (כגון ההסכם עם סאמא, הסכמים עם קבלנים אחרים, עלויות השלמת הפרויקט, כישורי הבורר, המסמכים שהוגשו לבורר וכו'). בית המשפט נאלץ "ללקט" את המידע הנדרש מנספחים מצומצמים. **2. הבנת התוצאה האופרטיבית:** בית המשפט פנה יזומה לבאי כוח הצדדים לגבי הבנת התוצאה הסופית של פסק הבוררות. בא-כוח סאמא סבר שהסעד הסופי לזכותה הוא 502,000 ש"ח + מע"מ, למרות שסברה שמגיע לה יותר. בא-כוח אביב טען שלא ניתן להבין מה פסק הבוררות מה נפסק לזכות סאמא. **3. עילת הביטול המרכזית - היעדר הנמקה:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט אישר את קיומה של חובת הנמקה בפסקי בוררות, גם אם היא גמישה יותר מזו הנדרשת מפסקי דין של בתי משפט. נדרש "שלד הנמקה כללי", שיציג שהבורר שקל את הנושאים, התייחס לטענות הצדדים, ונתן טעמים, לפחות בתמצית, לתוצאה. * **החלת העיקרון על המקרה:** פסק הבוררות הציג את תביעת אביב בסך 9.2 מיליון ש"ח, אך בהכרעה (בסעיף "נזק בביצוע מצטבר מצד הקבלן") לא התייחס לתביעת אביב או לרכיביה, ורק הכריע בסכום של 400,000 ש"ח מבלי להסביר מדוע נדחה חלק הארי של התביעה או כיצד הגיע לסכום זה. * **התייחסות לראיות:** אביב צירפה חוות דעת שמאיות על סך 609,828 ש"ח, אך פסק הבוררות לא התייחס אליהן. * **מסקנה:** פסק הבוררות אינו עומד גם בדרישת הנמקה מינימליסטית, ולכן קמה עילת ביטול. **4. עילת הביטול - היעדר הכרעה:** בית המשפט סבר כי ליקוי היעדר ההנמקה גולש לעילת היעדר הכרעה. הסכום של 400,000 ש"ח בכותרת סעיף אינו יכול להיחשב כהכרעה בתביעה על סך מעל 9 מיליון ש"ח, הכוללת רכיבים רבים. **5. עילות ביטול נוספות:** * **סתירות, טעויות חשבונאיות ואי-בהירות:** * **אחריות לטיב הביצוע:** סתירה בין קביעה לחלוקת אחריות "שווה בשווה" לבין הטלת 70% מהנזק על הקבלן. * **חישוב 70% מ-400,000 ש"ח:** חישוב שגוי (295,000 ש"ח במקום 280,000 ש"ח). * **חישוב תשלום ע"פ אחוז ביצוע:** אי-התאמה בין 40% ביצוע (המחושבים כ-2 מיליון ש"ח) לבין הסכום שנפסק (502,000 ש"ח + מע"מ) לאחר קיזוז תשלומים. * **אי-בהירות לגבי הסעד הסופי:** לא ברור אם הסכומים שנפסקו הם מצטברים או שהסכום הסופי הוא 502,000 ש"ח + מע"מ. * **טענות נוספות (שלא הוכרעו ישירות):** בית המשפט ציין שלא נדרש להתייחס לטענת מצג השווא של הבורר או לפסיקה בניגוד לדין, בין היתר משום שההסכם כלל לא הוגש. **6. שקילת צעדים חלופיים (השלמה, תיקון, החזרה לבורר):** * **סעיף 26 לחוק הבוררות (אי-ביטול אף בקיום עילה):** בית המשפט שקל שלא לבטל את הפסק אם לא נגרם עיוות דין או אם ניתן לתקנו/להשלימו. אולם, נוכח החסר המפושט בפסק ובכתבי הטענות, לא ניתן היה לקבוע אם נגרם עיוות דין. הצהרת סאמא שהיא מוכנה להסתפק בסכום שנפסק אינה משנה את התמונה. * **סעיף 22 לחוק הבוררות (תיקון פסק):** בית המשפט מוסמך לתקן טעויות סופר, חישוב וכו'. אולם, הצדדים לא עתרו לתיקון, והסעד אינו מעשי בשל הליקויים הנתונים. * **החזרת הדיון לבורר:** בית המשפט מוסמך להחזיר את ההתדיינות לבורר. אולם, נוכח הסתירות הפנימיות, חוסר הבהירות, והחוסרים בהכרעה, הדבר היה מחייב כתיבת פסק חדש מהיסוד. בנוסף, נטען כי בא-כוח סאמא שוחחה עם הבורר לאחר מתן הפסק, מה שעלול להקים טענות נוספות. לכן, נקבע ש"אין תועלת בהחזרתו של פסק הבוררות אל הבורר לשם השלמתו". **7. ההחלטה הסופית:** * פסק הבוררות מבוטל. * כל צד יישא בהוצאותיו. * הפיקדון יושב למבקשת. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חובת ההנמקה בפסקי בוררות:** פסק הדין מדגיש את הגישה הגמישה אך המחייבת של חובת ההנמקה בפסקי בוררות. גם "שלד הנמקה מינימלי" צריך להראות שהבורר שקל את הטיעונים והראיות. דוגמה זו מבהירה כיצד אי-התייחסות משמעותית לתביעה עיקרית, גם אם הכותרת לסעיף מסוים מזכירה סכום, אינה עומדת בדרישת ההנמקה. * **עילת הביטול בשל היעדר הכרעה:** פסק הדין מראה כיצד היעדר הנמקה יכול לגלוש לכדי היעדר הכרעה, במיוחד כאשר מדובר בסכום תביעה גבוה מאוד מול סכום זעום בהכרעה, ללא התייחסות לרכיבים מהותיים. * **פסיקה המתייחסת לטעויות חשבונאיות וסתירות פנימיות:** פסק הדין מבהיר כי טעויות חשבונאיות ברורות וסתירות פנימיות בפסק הבוררות מהוות בסיס לביטול, במיוחד כאשר הן גורמות לחוסר בהירות לגבי הסעד הסופי. * **היקף הפיקוח של בית המשפט על פסק בוררות:** פסק הדין מדגים את גבולות הפיקוח של בית המשפט, וכיצד הוא שוקל אפשרויות שונות (כמו תיקון או החזרה לבורר) בטרם יורה על ביטול. במקרה זה, הליקויים היו כה מהותיים וחוסר המידע כה ניכר, שהביטול היה הדרך היחידה. * **ביקורת על אופן ניהול ההליכים (בקשה לביטול ותשובה):** בית המשפט מדגיש את חשיבות הצגת מידע מלא ומפורט בבקשה לביטול ובכתבי הטענות הנלווים, גם כאשר מדובר בהליכים הנוגעים לפסקי בוררות. הלקונות שהציגו הצדדים הקשו על מלאכת בית המשפט. * **השלכות ההסכם עם הבורר:** אף שלא הוכרעה טענת מצג השווא של הבורר, פסק הדין מרמז על החשיבות של בירור כישורי הבורר לפני חתימה על הסכם הבוררות, ועלולה להיות השפעה לכך שההסכם עם הקבלן המבצע כלל לא הוגש. בסופו של דבר, פסק הדין מבטא את עקרון היסוד של ביקורת שיפוטית על פסקי בוררות, כאשר בית המשפט נדרש לוודא שההליך ההוגן, חובת ההנמקה וההכרעה המהותית נשמרו, גם במסגרת הליך בוררות. חומרת הליקויים בפסק הבוררות, בעיקר בנושאי הנמקה והכרעה, הובילה לביטולו.