תע"א 3706/09

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעות אפליה ופיטורים שהגישה גב' מיכל שוח מרדכי כנגד מעסיקה, בו עבדה כמהנדסת אדריכלות. מרדכי טענה כי מעסיקתה הפרה את חוק עבודת נשים ואת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ותבעה, בין היתר, פיצויים בגין עוגמת נפש, שכר שלא שולם ופיצויי פיטורים. השופט פסק נגד מרדכי בכמה סעיפים. באשר לטענתה לפיטורים מפלים, קבעה השופטת כי היעדרותה של מרדכי מעבודתה בשל הריון בסיכון גבוה, ואי דיווחה כראוי על היעדרות זו או המצאת אישורים רפואיים המצדיקים אותה, היו הסיבות האמיתיות לפיטוריה, ולא אפליה בהריון כפי שטענה. השופטת דחתה גם את תביעותיה לדמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון חופשות, פיצויים בגין אי קבלת דמי אבטלה והפרשי פנסיה, שכן טענות אלה לא היו נתמכות או שאינן קשורות לעובדות המקרה. עם זאת, השופט קיבל חלקית את טענותיו של מרדכי. הם מצאו כי הופרו זכויותיה של מרדכי לפי חוק עבודת נשים לעניין ותק ופיצויי פיטורים, והורו למעסיקה לשלם לה פיצויי פיטורים בשווי 9 חודשים ו-4 ימי עבודה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה הופחת משום שהיו חילוקי דעות מהותיים לגבי זכאותו של מרדכי לשכר זה. השופטת גם חייבה את מעסיקה לשלם דמי הבראה בסך 2,544 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שכן לא הוכח כי למרדכי שולם סכום זה. ככלל, קבע השופט כי טענותיה של מרדכי תקפות באופן חלקי, ופסק לה פיצוי כספי בגין פיצויי פיטורים ודמי הבראה, אך לא פסק לה שכר טרחת משפט. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.