ת"צ 15544-05-18

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תובענה ייצוגית נגד ההסתדרות בנוגע לגובה דמי החבר שגובה הארגון מחבריו, החורג לכאורה מהמקסימום הקבוע בחוק, וכן גביית דמי טיפול ממי שאינם חברים. המבקשים טענו כי התביעה מצויה בסמכותו של בית המשפט האזרחי לפי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, שעניינו תביעות נגד "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. ההסתדרות ביקשה לדחות את הבקשה על הסף, בטענה כי לבית הדין לעבודה סמכות בלעדית לדון בתביעה וכי הנושא אינו מופיע בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט קבע כי אמנם הייתה לו סמכות לדון בתביעה, אך ההסתדרות לא פעלה כ"עוסק" ביחס לחבריה, ולכן התביעה אינה נופלת בגדרו של פריט 1 לתוספת השנייה. בהתאם לכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ להסתדרות.