רע"פ 8025/09

תקציר

הבקשה לביטול צו ההריסה לא התקבלה, שכן ניכר כי התקיימו התנאים הנדרשים לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה. ראשית, נקבעה עבירה, שכן סככות בשטח של כ-233 מ"ר נבנו ללא היתר בנייה חוקי, כפי שאושר בעדויות ובמסמכי תכנון. המבנים הוגדרו כמפרים את החוק בשל היעדר היתרים, הנותנים תוקף למתן צווים כמפורט בסעיף 205, שמטרתם הסדרת התכנון. שנית, לא ניתן היה לזהות את הצד הפוגע, מה שאפשר להגיש בקשה לצו הריסה לפי סעיף 212(1). הניסיונות לברר אחריות סוכלו על ידי פעולות לא שיתופיות מצד הדיירים הנוכחיים וטענות עמומות לגבי זכויות קיימות לשימוש בחלל, שלא נתמכו בראיות או בעדויות בבית המשפט. כתוצאה מכך, לא היה בסיס מספיק לכל כתב אישום הקשור לעבירות הבנייה. בית המשפט הכיר בכך שהמבנים קיימים עוד מלפני שנת 1977, עם מגבלות סטטוטוריות מוכרות לביצוע העבירה. לבסוף, האינטרס הציבורי המשמעותי הצדיק את הוצאת צו ההריסה, נוכח הבנייה הגדולה והבלתי-מורשית התופסת שטח ציבורי פתוח בתוך אזור רגיש מבחינה היסטורית ודתית בסמוך לשער שכם בירושלים. אופייה ומיקומה המאולתר של הבנייה הדגישו עוד יותר את האינטרס הציבורי ואת השיקולים התכנוניים המחייבים הריסה. בית המשפט דחה טענות בדבר שיקולים זרים בבקשת ההריסה, כמו גם ערעורים על תכנית אמ/9 הקיימת. לפיכך, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, דבר שהוביל לדחיית רשות הערעור ולביטול החלטות קודמות להקפאת צו ההריסה, שנכנס לתוקף ב-26 בינואר 2010.