ע"מ 22202-08-15

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור על שומת מס לשנים 2010–2013 שהתבססה על הגדלות הון בלתי מוסברות. המערערת דיווחה על הכנסות מזעריות בשנים אלה, אך נחשדה בכך שלא דיווחה על הכנסות מהסעת שוהים בלתי חוקיים. בעקבות חקירה דרש פקיד השומה מהמערער להגיש הצהרות הון והטיל שומת מס ראשית בגין הכנסות בלתי מוסברות. כמו כן ערך הקצין שומה חלופית המבוססת על הגדלת הון בלתי מוסברת בין השנים 2009 ל-2011, אשר המערערת לא הצליחה להצדיק אותה במידה מספקת. בית המשפט תמך בעמדת פקיד השומה כי חנותו המסחרית של המערערת נרכשה בשנת 2010 ולא בשנת 2005, כפי שהוצהר, בשל חוסר עקביות בזיהוי החנות ובמחירה בהסכמים שונים. המערער לא הציג ראיות לרכישה בשנת 2005 ולא זימן עדים רלוונטיים, דבר שהעלה חשדות לגבי טענותיו. באשר לדירה בבית חנינא, קיבל בית המשפט את ראיות הקצין כי בביתו של המערער נמצא הסכם רכישה במהלך חקירה. אין די בהכחשתו של המערער את אמיתות ההסכם ובהימנעותו מלהביא ראיות נגדיות כדי להפריכה. בית המשפט הגיע למסקנה כי קביעתו של פקיד השומה בדבר הגדלת הון בלתי מוסברת בסך 1,358,399 ₪ הייתה מוצדקת, לצד הטלת קנס גירעון. המערער לא הוכיח די הצורך את טענותיו ולא הפריך את ראיות הקצין, והערעור נדחה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. פסק דין זה מחזק את נטל ההוכחה על הנישומים בשומות הגדלת הון ואת ההסתמכות על ראיות מנהליות בדיני המס.