בד"א 93/05
פסק-דין משמעתי
תקציר
המערער, עורך דין במקצועו, הורשע בהפרת כלל האוסר על מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים, קרי מתן שירותים משפטיים לחברה, פ. בע"מ, כעובד חברה אחרת, כ.מ., המסייעת לגביית חובות. הוא הואשם במספר עבירות משמעת נוספות אך זוכה מהן. המערער ערער רק על ההרשעה, בטענה שהמתלונן לא עמד בחובת ההוכחה, וביקש להקל בעונשו. הטענה העיקרית התמקדה בהנחה כי סטנדרט ההוכחה בהליך משמעתי זהה לזה שבמשפט פלילי, שבית המשפט דחה. בית המשפט הסביר כי חומרת האישום קובעת את רף ההוכחה הנדרש, הדומה במקרה זה לזה שבמשפטים אזרחיים. נטען כי המערער היה עובד של כ.מ. אך לא הביא כל ראיה שתתמוך בהכחשתו את ההאשמה, למרות שניתנו לו הזדמנויות רבות לעשות כן. לפיכך, אושרה ההרשעה בעבירת המשמעת האמורה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המערער כי היה מקום לזכות אותו מהעבירה של אי העברת כספים ללקוח, ותיקן את ההרשעה בהתאם. העונש הופחת לשלושה חודשי השעיה בפועל ותשעה חודשי השעיה על תנאי, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובעובדה שזוכה מהעבירות החמורות יותר. הן המערער והן המתלונן הסכימו עם פסק דין זה.
חקיקה מקושרת
בד"א 93/05 פלוני נ' ועד מחוז חיפה, משמעתי (19.3.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.