עש"א 49681-10-13

תקציר

בית הדין החליט שלא להתערב באמצעי משמעת שהוטל על רופא שהורשע במעשי מרמה. מעשיו של הרופא, שכללו זיוף רישומי מטופלים ומרשמים לרווח כספי, נחשבו לבזויה ולפגיעה באמון מטופליו, קופת החולים שלהם והציבור. בית הדין לא מצא טעם בטיעוניו של הרופא לערער על ההחלטה המשמעתית, בהתחשב בחומרת עבירותיו והקשר שלהן לתפקידו כרופא. ההחלטה הושוותה גם למקרה דומה, שבית הדין מצא בו הצדקה לנקיטת ההליך המשמעתי נגד הרופא. זאת ועוד, בית הדין קבע כי דו"ח ועדת המשמעת, עליו ביסס המשיב את החלטתו, מנומק דיו ומתייחס אליו כאל מקשה אחת עם החלטת המשיב. בהתחשב בנסיבות המקרה, בעונשי המשמעת במקרים דומים ובמצבו האישי של הרופא, הגיע בית המשפט למסקנה כי העונש היה סביר ומידתי, ללא עילה להתערבות. כתוצאה מכך, הערעור שהגיש הרופא נדחה.