ע"ו 6310-09-15

תקציר

המערער, כבן 70, בעל מוגבלויות שונות שהוכרו על ידי צה"ל, ערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שלא מצאה החמרה במצבו מאוסטאופורוזיס וסוכרת, וביקש לפסול את חברי הוועדה בשל משוא פנים לכאורה. הנימוקים העיקריים לערר היו כי הוועדה לא שקלה כראוי את המסמכים הרפואיים וכי החלטתה בדבר היעדר החמרה הייתה שגויה, בנוסף לכך שהרכב הוועדה אינו ראוי שכן אחד החברים השתתף בעבר בדיון אחר בעניין נכותו של המערער. בית המשפט דחה את הערר בקובעו כי הוועדה הרפואית אכן בחנה את המסמכים ולא הייתה מחויבת לציין את כולם בפרוטוקול, וכי אין סיבה לחשוד במשוא פנים או בחוסר מקצועיות בקרב חברי הוועדה. השופטת הדגישה כי הוועדה היא גוף מקצועי, בדומה לגוף שיפוטי, וכי אין יסוד לחשוד כי אותם חברים אינם יכולים להעריך באופן הוגן את בקשתו הנוכחית של המערער, מה גם שהדיון הקודם בעניין מוגבלותו לא עסק בסוגיות של סוכרת ואוסטאופורוזיס. עוד ציינה השופטת כי תחושות הזלזול של המערער היו מצערות אך לא ניתנות להוכחה, ואינן מצדיקות את החלפת הוועדה. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה המקורית של הוועדה הרפואית העליונה אושרה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.