עפ"ת 5259-09-17

תקציר

הערעור מערער על פסק דין שהרשיע את המערער בשורה של עבירות תנועה שהובילו לתאונה קשה. המחלוקת המרכזית היא האם הקורבן עמד בתוך מפרץ חניה או חצה את הכביש, דבר שיקבע את מידת אשמתו של המערער. המערער טוען כי בית משפט קמא התעלם מראיות מכריעות של עד הגנה וגיבש דעה מוטה. עם זאת, ערכאת הערעור מוצאת כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא היו סבירות ומפורטות, וכי הוא אכן שקל את מכלול הראיות. ערכאת הערעור מצביעה על טעותו של בית משפט קמא בכך שלא דן בפירוט בעדותו של עד הגנה אחד, אך היא אינה מוצאת סיבה מספקת זו לבטל את הכרעת הדין, מה גם שהעד לא היה נטול פניות ועדותו סתרה את גרסת המערער. לגבי גזר הדין, הערעור התקבל חלקית. ערכאת הערעור מסכימה כי יש מקום למאסר בהתחשב ברשלנות ובחומרת הפגיעה, אך די בעבודות שירות ללא מאסר בפועל. בנוסף, ערכאת הערעור מבטלת את עונש המאסר במקום הפיצויים, שכן הדבר אינו מותר על פי חוק. לפיכך, העונש שונה לעבודות שירות ללא מאסר, ויתר חלקי עונשו של בית משפט קמא נשמרים.