ת"א 680/95

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגישו תשע משפחות שרכשו דירות בבניין שבנתה הנתבעת במזרח ירושלים. התובעים תבעו בגין ליקויי בנייה, פערים בין הדירות כמתואר בהסכמי הרכישה לבין מצבן בפועל וירידת ערך הדירות. הנתבעת טענה כי התובעים לא מסרו הודעה נאותה על הליקויים, ולכן אינם יכולים לטעון לאי התאמה. עם זאת, בית המשפט קבע כי נכונותה של הנתבעת לתקן חלק מהליקויים מעידה על כך שהיא הייתה מודעת להם, ודי היה בהודעות בעל פה. השופטת התייחסה גם לליקויים נקודתיים, כגון פגיעה אסתטית בקירות החיצוניים של הדירות, פערים במידות חדרי המגורים והגינות וליקויים בגובה התקרות. לתובעים נפסק פיצוי בסכומים שונים בגין ליקויים אלה, בהתבסס על חוות דעת ובדיקות מומחים. השופטת התייחסה גם לטענה כי הדירות סבלו מירידת ערך בשל ליקויי הבנייה, בעיקר בעיות רטיבות, ופסקה פיצוי על כך, למעט חלק מהדירות בהן הליקויים תוקנו במלואם או ברובם. בנוסף, פסקה השופטת לחלק מהתובעים פיצוי בגין עוגמת הנפש, שכן הליקויים פגעו בהנאתם מהדירות. השופטת דחתה את התביעה לדיור זמני במהלך התיקונים, מחוסר ראיות. לבסוף, פירטה השופטת את סכומי הפיצוי לכל תובע, לרבות סכומים בגין ליקויי בנייה, ירידת ערך, עוגמת נפש ועלויות נוספות. כמו כן חויב הנתבע בתשלום אגרת בית משפט, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין.