ת"א 222989/02

תקציר

זהו תמצית פסק דין בתיק שהגישו גיא ונועה דגן נגד בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, שער אפרים - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, ומזכיר האחרון, מר ישראל וילמובסקי, המבקשים לבטל הסכם הלוואה שנחתם בין בני הזוג דגן לבין הבנק. בני הזוג דגן טענו כי הבנק העביר כספים שלא כדין להסדר הקואופרטיבי חדל הפירעון, ואין להטיל עליהם את האחריות להשבת כספים אלה. לטענתם, לבנק הייתה חובת זהירות כלפיהם, אותה הפר, והסכם ההלוואה בוצע על בסיס הטעיה או טעות של בני הזוג דגן, מה שהופך אותו לבטל. בנוסף, הם טענו כי הבנק סירב לספק להם מסמכים הקשורים לבקשת ההלוואה שלהם. הבנק הגיש תביעה נגדית, וביקש לקבל בחזרה ממשפחת דגן 420,733.37 שקל, בתוספת ריבית, בגין הפרת הסכם ההלוואה בכך שלא עמד בהחזרים החודשיים. לאחר עיון בחומר הראיות, פסק בית המשפט לטובת הבנק. נקבע כי בני הזוג דגן אכן חתמו על הסכם רכישה מיום 8.2.01, והם לא הביאו ראיות לכך שעשו כן מבלי משים. בית המשפט דחה את טענות בני הזוג דגן לרשלנות כלפי הבנק, וקבע כי הם פעלו בחוסר תום לב ועסקו במרמה בכך שחתמו על הסכם כוזב לקבלת מימון למגרש שכבר רכשו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות הרשלנות של הבנק לא היו מוצדקות, שכן בני הזוג דגן הסתירו מידע חיוני והציגו עובדות כוזבות כדי להוציא כספים מהבנק. משכך, קבע בית המשפט כי תביעתם של בני הזוג דגן לביטול הסכם ההלוואה נכשלה, והם מחויבים לפרוע לבנק בהתאם לתנאי ההסכם. כמו כן חויבו בני הזוג דגן לשלם לבנק הוצאות בסך 15 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.