ת"צ 24167-07-14

תקציר

מדובר בתביעה ייצוגית נגד מספר חברות ביטוח המנהלות קרנות פנסיה מקיפות חדשות, בטענה לדמי ניהול מופרזים הנגבים מגמלאים. התובעים, שתי עמותות המייצגות גמלאים, טוענות כי חברות הביטוח מפרות את חובות תום הלב, חובת האמונים והגילוי היזום בכך שהן גובות שיעור גבוה יותר של דמי ניהול בעת הפרישה ללא הודעה מוקדמת. חברות הביטוח טוענות כי העלאת האגרות אינה העלאה אלא קביעה על פי החוק, ואין דרישה למתן הודעה מוקדמת. עוד הם טוענים כי שכר הטרחה סביר ומוצדק, והיעדר הודעה אינו פוגע בגמלאים. בית המשפט מאשר את התביעה הייצוגית, וקובע כי חברות הביטוח הפרו ככל הנראה את חובת תום הלב וחובת האמונים בכך שלא הודיעו לפורשים על השינוי בדמי הניהול טרם פרישתם. השופטת מדגישה את חשיבותה של ההודעה המוקדמת, במיוחד לאור פערי הכוחות בין הצדדים ומורכבות הסדרי קרנות הפנסיה. בנוסף, בית המשפט קובע כי דמי הניהול הם היבט מהותי של העסקה, והיה על חברות הביטוח לגלות אותם באופן יזום. השופט מציין כי הפרש העמלות בין תקופת החיסכון לתקופת הפרישה יוצר פוטנציאל לפגיעה, מה גם שפורשים אינם יכולים להחליף כספים מרגע שהחלו לקבל פנסיה. הסיווג המאושר כולל את כל מי שזכאי לקצבת זקנה מקרנות הפנסיה המקיפה החדשות של הנתבעים. הסעדים המבוקשים על ידי התובעים כוללים שיפוי גמלאים בגין עמלות מופרזות, הפחתת דמי ניהול עתידיים ואיסור העלאת שכר טרחה לפני פרישה. חברות הביטוח נדרשות לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים ולפרסם את ההחלטה בעיתונים ובאתרי האינטרנט שלהן. כמו כן, עליהם להגיש כתבי הגנה תוך 45 יום, והתובעים רשאים להשיב תוך 15 יום נוספים.