חב"ר 41862-12-18

תקציר

בית המשפט לא מצא פגמים מהותיים בהחלטות ועדת החריגים המצדיקים את ביטול החלטתה או החזרת הדיון לוועדה. למבקש ניתנה הזדמנות מספקת להציג ראיות אך לא עשה כן, וטיעונים מרכזיים שהוצגו בדיון לא גובו בראיות או בתצהירים כלשהם. המבקשת גם בחרה שלא להגיע לדיון ההוכחות, דבר שמנע ממנה חקירה נגדית. בתוך כך, תצהיר המשיב התקבל כעובדה, שכן המבקש בחר שלא לחקור את המצהיר בחקירה נגדית. בסוגיית מצבו הכלכלי של המבקש, שוב לא הביא המבקש כל ראיה, ועל כן בית המשפט לא יכול היה להתייחס לכך בפסק דינו. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט עם קביעתה של ועדת חריגים בדבר קבוצת השוויון ככלל חולי מכבי עם מחלת המבקש אשר מיצו אפשרויות טיפול אחרות ואשר התרופה הוכחה כיעילה עבורם. בית המשפט הסכים גם עם שיקולי הוועדה לגבי ההשלכות הרחבות של אישור בקשת המבקש, לרבות מספר החולים והעלויות הנלוות. המשיבה הצליחה להוכיח את טענותיה בדבר השלכות אלה, והשיקולים התקציביים אכן היו משמעותיים ולגיטימיים. יתר על כן, בית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי מצבו הרפואי של המבקש ייחודי או שונה מחולים אחרים בקבוצת השוויון. משכך, דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי לא יהיה צו להוצאות, והותיר את שני הצדדים לשאת בהוצאות משלהם.