רע"א 3832/11

תקציר

בסכסוך משפטי שנבע מהבחירות ללשכת עורכי הדין בשנת 2007 תבע המשיב, עו"ד אילן בומבך, את המבקש, עו"ד אילן פישביין, בגין לשון הרע בשל מכתב בו נטען כי בומבך מינה בוררים חסרי ניסיון תמורת תמיכה אלקטורלית. בית משפט השלום מצא את המכתב כלשון הרע אך לא הוכיח קשר סיבתי בינו לבין הפסדו של בומבך בבחירות, ובכך פסק פיצוי סטטוטורי בסך 50,000 ₪ בגין לשון הרע ללא נזק מוכח. בומבך ערער, ובית המשפט המחוזי הגדיל את סכום הפיצוי ל-150 אלף שקל, תוך הכרה בנזק לא ממוני מעבר לתקרה הקבועה בחוק. פישביין ביקש ערעור נוסף, וטען כי פיצוי כזה מהווה תקדים המתעלם מהתקרה הסטטוטורית אלא אם כן מוכחים נזקים מוחשיים, ולמעשה מבטל את תכלית הכובע. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הסכסוך הוא ספציפי לצדדים המעורבים. בית המשפט קבע כי הערכת בית המשפט המחוזי תואמת את דיני לשון הרע הקיימים, המאפשרים שיקול דעת בהערכת נזקים לא ממוניים. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין צורך בבדיקה נוספת והורה לפישביין לשלם לבומבך 10,000 שקל הוצאות משפט, ובכך למעשה אישר את ההחלטה הקודמת.