תמ"ש 12883/03

תקציר

פסק דין זה מקיף מספר תביעות ותביעות נגדיות בין בני זוג גרושים, ובמרכזן זכויות רכוש, פינוי ופיצויים. ראשית, האישה טענה כי תרומתה הכלכלית לבניית וריהוט הדירה המשפחתית מזכה אותה בחלק מהנכס, אך השופט פסק נגדה, למעט השתתפותה בתהליך הבנייה. היא זכתה לפיצוי בסך 40,000 ₪. השופטת דחתה גם את תביעתה לסעד הצהרתי ולפירוק שיתוף. שנית, הגבר ביקש לפנות את גרושתו מהדירה, והשופט פסק לטובתו והורה לה לפנות את המקום עד 31.12.06. באשר לתביעת הפיצויים בגין הפרת חובה חקוקה, טענה האישה כי בעלה התגרש ממנה בניגוד לרצונה, אך השופט פסק לה פיצויים בסך 15,000 שקל בלבד, למרות שקבע כי הגירושין אכן הפרו את חוק העונשין. הרציונל של השופט הושפע מהנישואים המתוחים ומהאפשרות להתגרש כדין. לבסוף החליט השופט שלא לפסוק הוצאות משפט למי מהצדדים. לפסק דין זה השלכות על זכויות קניין והסדרי גירושין, במיוחד בקרב הקהילה המוסלמית, תוך שימת דגש על מורכבות המנהג והחוק.