ע"א 496/88

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לבקשתו של שחקן כדורסל להצטרף לקבוצת כדורסל שונה מזו בה היה רשום. השחקן, נדב הנפלד, טען כי חופש העיסוק שלו מוגבל וכי יש לאפשר לו להעביר קבוצות באופן חופשי. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי זכותו של הנפלד לחופש העיסוק אינה זכות מוחלטת וניתן להגבילה במקרים מסוימים. במקרה הספציפי הזה, להנפלד לא היה חוזה עם קבוצתו ששילם לו עבור השתתפותו, ומכיוון ששירת שירות צבאי חובה, הוא לא יכול היה להיחשב שחקן כדורסל מקצועי. עוד הדגיש בית המשפט כי אינו רשאי להתערב בתקנון הפנימי של איגודי הספורט, ובלבד שלא יהיו בלתי צודקים או בלתי סבירים בעליל. הם ציינו כי תקופת הבידוד בת השנתיים לשחקנים המבקשים לעבור קבוצות אינה בלתי סבירה, במיוחד לאור העובדה שהיא החלה מיום מלאו לשחקן 21, לאחר סיום שירותו הצבאי. בית המשפט הזכיר כי איגודי הספורט ותקנוניהם ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על הסדר והמבנה בענף הספורט, ויש לכבדם ככאלה. יתר על כן, כל מחלוקת או חילוקי דעות יש להפנות תחילה למוסד לבוררות, כאמור בתקנות משחקי האליפות. השופטים הסכימו פה אחד כי יש לדחות את הערעור, והנפלד חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין לשלושת המשיבים.