בש"פ 6864/04

תקציר

פסק הדין הנדון, בש"א 4096/04, מתייחס לערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה לדחות בקשה לשחרורו של המערער ממעצר. המערער, שהואשם בעבירות מחשב יחד עם שותף, ביקש להשתחרר למקום חלופי, קרי בית אמו. על החלטת בית משפט השלום הוגש ערעור בנימוק של שוויון ואפליה, בתקווה לשחרור דומה לזה של שותפו, שקיבל מעצר בית. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט מצא ראיות מספיקות למסוכנותו של המערער, בהתחשב במומחיותו במחשבים ובפוטנציאל שלו לגרום נזק, והבחין בין שני הנאשמים על סמך הידע המקצועי של המערער. עוד ציין בית המשפט כי שחרורו של השותף נבע מטעות בשיקול הדעת ואין לשכפל אותו. זאת ועוד, חלוף הזמן ושיהוי ההליכים הצפוי לא נחשבו כעילות תקפות לשחרור, מה גם שהמערער כבר נעצר בתיק אחר. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום, והביא את המערער לערער לערכאה גבוהה יותר. לאחר בחינת הראיות ושקילת הטענות, דחתה גם הערכאה הגבוהה יותר את הערעור, ובכך חיזקה את תפיסת מסוכנותו של המערער ואת תוקפה של החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי עקרון השוויון אינו גובר על שיקולים חשובים אחרים. פסק דין זה אישר מחדש את מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים.