עת"א 42163-06-10

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה להארכת הפרדת יחיד, המכונה המשיב, לתקופה של שישה חודשים החל מיום 7.7.2010. ההחלטה מבוססת על שתי הצדקות עיקריות. ראשית, הצורך לשים בראש סדר העדיפויות את שלום הציבור וביטחון המדינה, שכן המשיב נתפס כקיצוני שלא הביע חרטה על מעשיו ולא חזר בו מהאידיאולוגיה שלו. קיים חשש כי החזקתו בקרב אסירים נוספים עלולה להוביל להפצת משנתו הקיצונית ולהשפיע על אחרים לבצע מעשים בלתי חוקיים. שנית, הצורך להבטיח את שלומה ושלמותה הגופנית של המשיבה מהווה אף הוא חשש. בשל אופי פשעיו ומניעיהם, קיימת סכנה ממשית לפעולות תגמול נגדו מצד אסירים אחרים, המצדיקות את הפרדתו. השופט מדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו בזה של המשיב אלא להעריך את חוקיות וסבירות החלטותיו של המשיב. פסק הדין מכיר בקשיים ובנזקים הטמונים בהפרדה, אך מדגיש כי יש לאזן בין זכויות המשיב לבין ביטחון הציבור והצורך להגן על שלומו של המשיב. ההפרדה אינה אמצעי ענישה אלא פעולה מונעת וצופה פני עתיד, שחייבת לדבוק בעקרון המידתיות. השופט מגיע למסקנה כי בקשתו של המבקש סבירה ומידתית, ועל כן על המשיב להישאר בהפרדה. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת כל הגורמים הרלוונטיים ובנוכחות באי כוח הצדדים.