ע"פ 2191/12
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מערער על פסק דין שהרשיע את המערער בהטרדה חמורה ובתקיפה של נערים ערבים, לצד השמצות גזעניות. המערער טוען כי זיהויו על ידי הקורבנות היה לקוי, ומנסה להפריך את העדויות וטענות האליבי שהועלו נגדו. ההגנה טוענת כי זיהויו הראשוני של הקורבן את המערער כחשוד היה "מזוהם", שכן הרעיון נשתל לכאורה בראשו על ידי אחרים בזירה. עם זאת, בית המשפט מצדד בתביעה, ולא מוצא סיבה לפקפק באמינותה של הקורבן. כן היא דוחה את טענות המערער ביחס למסדרי הצילום, שנערכו באופן תקין ובלתי תלוי, ואת טענת האליבי שלו, לפיה עדויות עדי ההגנה אינן אמינות. התמונה הראייתית התומכת בהכרעת הדין נראית מספקת, עם שני זיהויים עצמאיים של המערער, לרבות אחד המבוסס על היכרות מוקדמת. בית המשפט מקבל את גזר דינו של המערער על ידי בית משפט קמא, ומוצא את העבירות חמורות ביותר, במיוחד נוכח אופייה הגזעני של התקיפה. השופטת ד' ברק-ארז מגיעה למסקנה כי גזר הדין מוצדק, והרשעתו וגזר דינו של המערער נותרו בעינם. השופט א' רובינשטיין והשופט י' עמית מסכימים עם ההחלטה, והביאו לדחיית הערעור.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2191/12 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (6.12.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.