ת"א 158152/09

תקציר

פסק הדין משרטט תיק אזרחי מורכב בו מעורבים מספר תובעים ושלושה נתבעים. ליבת המחלוקת נסובה סביב חלוקת הכספים ממכירת חלקת קרקע גדולה בה החזיקו התובעים והנתבע מס' 1 במניות שונות. הנתבע מס' 1, אשר הוסמך לנהל את הפרויקט מטעם התובעים, הואשם כי משך סכומי כסף ניכרים מחשבון נאמנות עבור הוצאותיו האישיות. הוצאות אלה כללו דמי ניהול, מס רווחי הון על מכירת דירות ושכר טרחת עורכי דין בנושאים שאינם קשורים לפרויקט. התובעים דרשו את החזרתם של כספים אלה, בטענה כי מעשיו של הנתבע גרמו להם הפסדים משמעותיים. בנוסף, טענו התובעים כי הנתבע מס' 3, עורך דין שייצג את הנתבעת מס' 1 ואת העמותה, מצוי בניגוד עניינים ולא יידע אותם על המשיכות הבלתי מורשות. לטענתם, הוא שיתף פעולה עם הנאשם מס' 1 במעילת הכספים. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי התובעים היו מודעים להסתלקויות והסכימו להן, וכי תקופת ההתיישנות חלה על התביעות. עוד הדגישו כי הפרויקט היה כרוך בהוצאות משמעותיות וכי פעולותיו של הנתבע מס' 1 אושרו ופוקחו על ידי הבנק. לאחר בחינת הראיות והעדויות הרבות, פסק השופט לטובת התובעים. בהחלטה נקבע כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים סך של 561,487 ₪, צמודים למדד ובריבית שנצברה החל מיום 1.1.2005. סכום זה כלל את חלקם של התובעים במס רווחי הון, וכן את חלקם בהוצאות הקשורות לענייניה הפרטיים של הנתבעת מס' 1, אשר שולמו שלא כדין מהקרנות המשותפות. עוד קבעה השופטת כי על הנתבעת מס' 1 לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 50,000 ₪. לגבי הנתבע מס' 3 לא מצאה השופטת כל ראיה לרשלנות או למעילת אמונים, והתביעה נגדו נדחתה. עם זאת, נפסקו לתובעים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין שישולם על ידי הנתבעת 3. פסק הדין, שניתן ביום 17.5.2018, בהיעדרם של הצדדים, חתם את המחלוקת הארוכה, תוך הדגשת אמונתו של בית המשפט בגרסת התובעים לאירועים ופסיקת פיצוי משמעותי.