ת"א 55107/06

תקציר

התובעים, עולים שלא דיברו עברית, נטלו משכנתא מהבנק הנתבע לרכישת דירת מגורים. הבנק הפנה אותם לפקידה דוברת רוסית שטיפלה בבקשתם וכן דאגה לכך שאשתו המנוחה של התובע 1 תערוך ביטוח חיים בחברת הביטוח הנתבעת, שהבנק היה בעל מניות בה. הביטוח היה דרישה למשכנתא. לאחר פטירת האישה סירבה חברת הביטוח לשלם את החזר המשכנתא בנימוק שהמנוחה לא גילתה שהיא חולה בסרטן ועברה ניתוח לפני עריכת הביטוח. התובעים טענו כי לא היו מודעים לצורך בגילוי המידע הרפואי וכי הבנק וחברת הביטוח הטעו אותם וניצלו את פגיעותם. הנתבעים טענו כי התובעים התרשלו וכי התביעה נדחתה בזמן. בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי הבנק פעל כסוכן ביטוח וחלה עליו החובה להסביר לתובעים את פרטי הביטוח, דבר שלא עשה. עוד נקבע כי עדותם של התובעים מהימנה וכי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת הסתרת המצב הרפואי של המנוח במתכוון. יתר על כן, לבנק ולחברת הביטוח היה מעמד מיוחד, בדומה לגופים ציבוריים, שהטיל עליהם חובת הגינות וגילוי מוגברת. בית המשפט קיבל גם את הטענה כי הנתבעים לא הודיעו לתובעים על תקופת ההתיישנות ולכן האריך אותה בשנים-עשר חודשים. כתוצאה מכך, פסק הדין הורה לנתבעים להחזיר לתובעים את תשלומי המשכנתא ששולמו מאז פטירת המנוח, לבטל את המשכנתא על הדירה ולכסות את הוצאות המשפט של התובעים.