ת"א 71525/03

תקציר

התובע, אריה מוסקוביץ, תבע את הנתבעים, ברוך גלעד, גלעד שוקי הון בע"מ (GCM) ואייל שקד, בגין נזקים שנבעו מניהול תיק ההשקעות שלו. הנאשם הראשון, גלעד, שימש כמנכ"ל ומנהל התיקים של הנתבע השני. הנאשמת השלישית, שקד, שימשה כמשווקת עבור הנאשמת השנייה. מוסקוביץ' טען כי שקד הטעתה אותו לחשוב שהוא מנכ"ל משותף של GCM וכי הוא ינהל באופן אישי את תיק ההשקעות של מוסקוביץ. עוד טען מוסקוביץ' כי שקד המליצה לו למכור את ניירות הערך בתיק שלו ולהעביר את התמורה ל-GCM לניהול. כתוצאה מכך חתם מוסקוביץ' על שני הסכמי השקעה עם GCM, במסגרתם ניהל גלעד את תיק ההשקעות שלו. מוסקוביץ' טען כי הנתבעים הפרו את חובותיהם לפי חוק הייעוץ, פעלו ברשלנות ועסקו בחציצה (פעולות קנייה ומכירה מיותרות לצורך יצירת עמלות בלבד). הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי מוסקוביץ' חיפש תיק השקעות ספקולטיבי וידע את מהות ההשקעות. בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי גרסתו לאירועים שהובילו לחתימת הסכמי ההשקעה אמינה יותר. בית המשפט קבע כי גלעד הפר את חובתו לפי חוק הייעוץ להתאים את ההשקעה לצרכיו ולהנחיותיו של מוסקוביץ. בנוסף, בית המשפט הגיע למסקנה כי גלעד עסק בפעולות חציצה בחשבונו של מוסקוביץ' וגרם לו נזק. השופט הטיל על גלעד אחריות אישית להפרותיו את חוק הייעוץ והורה לו לפצות את מוסקוביץ' במלוא הסכום שהופקד, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההפקדה. בעניין שקד מצא אותו בית המשפט אחראי למצג שווא רשלני ולחוסר תום לב בניהול המשא ומתן. שקד הציג ביודעין מצגי שווא בנוגע לתפקידו ב-GCM ולא הבהיר כי הוא רק משווק. השופטת הורתה לשקד ול-GCM, ביחד ולחוד, לשלם למוסקוביץ' סכומי פיצויים מוגדרים, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. הסכומים שנפסקו למוסקוביץ' יופחתו מסכום הפשרה שקיבל מגורם אחר. התובע גם לא היה זכאי לפיצויים נוספים מעבר לסכום שהעביר לניהול, שכן בית המשפט מצא טענות אלה לא מוכחות.