ב"ל 12236-02-23

תקציר

המקרה סובב סביב הכרה באירוע כתאונת עבודה לצורך קביעת זכאות לתגמולי ביטוח. התובע, מר אסי חני, טען כי החליק ופצע את עצמו במקלחת בעת שהשתתף בהשתלמות בעבודה. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, מה שהוביל אותו לבקש הכרה באירוע כתאונת עבודה. השופט סיכם את טענות התובע והדגיש את אופיו התעסוקתי של קורס ההכשרה, שאורגן ומומן על ידי מעסיקתו, קופת חולים כללית. הקורס, שנערך כדי להכיר בהישגי העובדים, לא היה חובה אלא עודד נוכחות. התובע טען כי נאלץ להתקלח לאחר שנשפך עליו קפה במהלך הרצאה, דבר היוצר קשר סיבתי בין האירוע לבין עבודתו. מנגד, הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען כי התובע לא הצליח להוכיח את אירוע שפיכת הקפה וכי סתירות בעדותו ובעדויותיהם של עדיו מטילות ספק בהתרחשותה. בנוסף, הם טענו כי אירוע המקלחת נעדר קשר סיבתי לעבודתו, שכן הוא לא היווה תגובה סבירה למצב והיו אפשרויות אחרות. הנתבע גם ציין כי התובע לא הזכיר את דליפת הקפה בדו"חות הראשוניים שלו, דבר שערער את אמינותו. לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיע השופט למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה. הם קבעו כי אף שקורס ההכשרה היה קשור לעבודה, אירוע המקלחת לא היווה תגובה הכרחית לשפיכת הקפה ולכן לא היה קשר סיבתי לעבודתו. לפיכך, פסק השופט שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה, ודחה את התביעה. ההחלטה התבססה על ההנחה כי פציעות שנגרמו בעת רחצה אינן קשורות כלל לעבודה, ומעשיו של התובע לא היו קשורים באופן סביר לעבודתו. מאחר שהתובע לא הצליח לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש, נדחתה תביעתו לתגמולי ביטוח.