ע"פ 17137-09-16

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא, שמצא שני מערערים אשמים בעבירות סביבתיות. המערערת מס' 1 הינה חברה פרטית הרשומה בישראל ואילו המערערת מס' 2 הייתה מנהלת החברה, בעלת המניות העיקרית ובעל השליטה בה. החברה הורשעה בהפעלת תחנת מעבר פסולת ללא רישיון, אי מניעה וכיבוי בעירה וגרימת זיהום אוויר וריח וזיהום מים. בינתיים הורשע המנהל בעבירות הנ"ל ובהפרעה לבעל סמכות. על המנהל נגזרו חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 145 אלף שקל או חמישה חודשי מאסר בפועל וצו אחריות בסך 250 אלף שקל. אבל החברה קיבלה קנס של 275 אלף שקל וצו אחריות של 500 אלף שקל. המערערים טענו כי העבירות שבוצעו לפני שנת 2005 קצובות בזמן וכי יש לבטל את כתב האישום בשל השיהוי בהגשת כתב האישום. הם גם טענו שכבר הורשעו וזוכו מאותם מעשים במשפט קודם. לגופו של עניין, הם טענו כי ממצאי בית משפט קמא בדבר היעדר איטום, זיהום קרקע וזיהום אוויר שגויים ודינם להתבטל. בית המשפט מצא כי העבירות שבוצעו עד שנת 2005 היו עבירות מתמשכות ואינן חסומות בזמן. עוד נקבע כי המשפט הקודם לא כיסה את אותם מעשים כמו המשפט הנוכחי ולכן טענת הסיכון הכפול נכשלת. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור וזיכה את המערערים מחלק מהאישומים בשל טעויות בתהליך הדגימה וחוסר ראיות. עוד נמצא כי העונש שנגזר על ידי הערכאה הנמוכה יותר היה סביר והפחית את סכומי הקנס והחבות בטווח שקבע בית משפט השלום.