ת"צ 2767-08-16

תקציר

בית המשפט בחן האם ניתן לתבוע מוביל אווירי בגין נזקים הקשורים לעיכובים וביטולי טיסות שלא במסגרת חוק שירותי תעופה או חוק התובלה האווירית, המאגד בתוכו את אמנת מונטריאול. אמנת מונטריאול היא אמנה בינלאומית המאחדת כללים לתובלה אווירית בינלאומית ומגדירה "תובלה אווירית" ככוללת נקודות יציאה ויעד מוסכמות, גם עם הפרעות. עיקרון משפטי מרכזי מהאמנה הוא "ייחודה של העילה", כלומר התביעות חייבות לדבוק בה או בחוקים לאומיים מקבילים, כגון חוק התובלה האווירית. החלטות קודמות של בתי המשפט הכירו בהוראות החופפות אך הנפרדות של חוקים אלה, וציינו במיוחד את חוק השירותים האירופייםחוק ספציפי מאוחר המשלים את האמנה. מקרים אחרים הדגישו מחלוקות בנוגע לתחולת האמנה, והדגישו כי היא מוגבלת בהענקת זכויות או עילות נוספות מעבר לאלה הקבועות בחוקים קשורים. במקרה הנוכחי, בית המשפט לא מצא סיכוי סביר להצלחתו של המבקש, שכן הוא לא השתמש בעילות המשפטיות המוגדרות לתביעות לפי חוק שירותי תעופה או חוק תובלה אווירית, והקים במקום זאת עילות חיצוניות שאינן נתמכות. יתר על כן, המבקש לא הצליח להוכיח כי ביטולי הטיסות נבעו ממחסור כרוני בטייסים ולא מענק טייסים. ראיות מלוחות הזמנים של חברות התעופה, מדיניות כוח האדם, החלטות בית הדין לעבודה ועדויות מומחים הפריכו ברובן את טענות המבקש. יתר על כן, המבקש לא הצליח להוכיח כראוי נזק כספי אישי או לבסס תביעות בגין הפסדים לא ממוניים. פסק הדין אישר את עקרון "ייחודה של העילה", דחה את הבקשה ופסק הוצאות למשיב.