ע"א 3/89

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור של נישום על שומת מס הכנסה שנערכה לפי מיטב שיקול דעתו של פקיד השומה לשנים 1979-1984. הסוגיה המרכזית הייתה ביטולו של הסכם בכתב בין המערערת לבין רשות המסים בדבר אופן קביעת מס ההכנסה של המערערת. בית משפט השלום פסק לטובת המערערת וביטל את ההסכם בכתב בשל אי התאמה בין תנאיו לבין ההסכם בעל פה בפועל. עם זאת, רשות המסים לא קיימה את ההסכם בעל פה והוציאה שומה על סמך שיקול דעתה. בית המשפט העליון קבע כי פעולות רשות המסים שוללות מהמערער את זכותו להתנגד ולקבל את השומה, שהיא חלק מכריע בהליך שומת המס. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת המערערת, בקובעו כי יש לבטל את השומה הראשונית ולהעביר את העניין לרשות המסים על מנת שתחל מחדש בתהליך קביעת השומה של המערערת על סמך דוחות המס שהוגשו לשנים הרלוונטיות. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על הליך השומה הקבוע בפקודת מס הכנסה וכיבד את זכותה של המערערת להליך שומת מס הוגן. בית המשפט הורה לרשות המסים לשאת בהוצאות המערער וקבע אותן על 4,000 ₪.