רע"א 18285-09-16

תקציר

הסכסוך בין מר חאלד אבומנה (המבקש) לבין עיריית אום אלפחם (המשיבה) החל לפני למעלה מעשרים שנה, סביב סלילת כביש על ידי המשיבה בסמוך לרכושה של המבקשת. המבקשת תבעה את המשיבה פעמיים, תחילה למתן צו מניעה קבוע להפסקת עבודות הסלילה ולאחר מכן לפיצוי כספי בגין סלילת הכביש. לאחר תהפוכות ותפניות רבות בהליך המשפטי, הסוגיה העיקרית שנותרה להכרעה הייתה האם זכאי המבקש לקבל פיצוי בגין 300 המטרים הרבועים מאדמתו ששימשו את המשיבה לסלילת כבישים. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש לפיצויים, והוביל אותו לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, בקובעו כי יש לדון בתביעתו לגופה. בעקבות החלטה זו, ביקש המבקש מבית משפט השלום להורות לשמאי שמונה על ידי בית המשפט להעריך את שווי הקרקע המופקעת, דבר שדחה בית משפט השלום. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן רשות ערעור על דחייה זו, אשר התקבלה, ובכך הפך את החלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע, כי מאחר שתביעתה החוזית של המבקשת בדבר שווי הקרקע המופקעת טרם הוכרעה, מן הראוי שהשמאי שמונה על ידי בית המשפט יעריך את שווי הקרקע. עוד נקבע בפסק הדין כי המשיב יישא בהוצאותיו של המבקש, ופיקדונו של המבקש יוחזר לו.