על"ע 3225/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על הרשעה בהליך משמעתי הקשור לפגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. המערער, שהיה מתמחה בעת האירוע, הורשע על ידי בית הדין המשמעתי האזורי בתל אביב-יפו בכך שנכנס למשרדי חברה בשם חלמיש ללא רשות ובדק את מסמכיהם ומסכי המחשב שלהם. המערער טען כי הייתה לו רשות לעשות כן וכי מעשיו היו מוצדקים כדי להגן על זכויות הקניין שלו, אך בית הדין קבע אחרת והרשיע אותו בעבירות משמעת. הרשעה זו אושרה על ידי בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, וכעת דחה גם בית הדין לערעורים את ערעורו על פסק הדין של בית הדין הארצי. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכאות הנמוכות יותר כי מעשיו של המערער אינם אתיים ואינם הולמים משפטן, בין אם הם מהווים עבירה פלילית. זאת ועוד, בית הדין קבע כי טענותיו של המערער בדבר היעדר רשות וזכויות הקניין שלו אינן פוטרות אותו מאחריותו המשמעתית, ומעמדו כמתמחה אינו מגן עליו מפני העמדה לדין משמעתי. בית המשפט גם לא מצא טעם בבקשת המערער להגיש ראיות נוספות ואישר את המשך ההליכים למרות שחלמיש חזרה בה מתלונתם. החלטת ערכאת הערעור מחזקת את פסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר ומדגישה את חשיבות ההתנהגות האתית עבור משפטנים.