ת"פ 5013/12

תקציר

הנאשם, שהיה בן 19 בעת ביצוע העבירה, הורשע על סמך הודאתו בשורה של עבירות חמורות הקשורות לאירוע אלים. הוא וחבריו קשרו קשר להשליך בקבוקי תבערה לעבר קבוצה אחרת של אנשים שעמם ניהלו ויכוח טריוויאלי. הם הכינו את כלי הנשק, וכעבור שעה תקפו אותם וכמעט גרמו להם נזק. הנאשם הואשם בייצור נשק, החזקתו ללא רישיון, נשיאתו וחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, שהעונש הפוטנציאלי עליה הוא עשרים שנות מאסר. בהתחשב בחומרת העבירות, שקל בית המשפט עונש של שלוש עד שש שנות מאסר. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם – הוא עבריין בפעם הראשונה, חייל בודד ממשפחה גרושה, וכבר ישב חודשיים במעצר – כמו גם הודאתו, חרטה וסבירות נמוכה לעבירה חוזרת, החליטה השופטת לסטות מעקרון ההלימות. במקום זאת, נגזרו על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל או 90 ימי מאסר. השופט הדגיש גם את חשיבותו של עקרון אחידות הענישה במקרה זה, שכן שותפיו של הנאשם קיבלו עונשים מתונים. פסק הדין פירט את ההשלכות החמורות של עבירות אלימות והדגיש את הצורך בהרתעה, תוך הכרה בפוטנציאל לשיקומו של הנאשם. השופט ביקש את חוות דעתו של הממונה על עבודות ציבוריות לגבי יכולתו של הנאשם לרצות את עונשו באמצעות עבודות שירות, ולאחר אישור הנציב ניתן גזר הדין.