עפמ"ק 1338-11-23

תקציר

המשיב זוכה מאכיפה בררנית ובלתי צודקת בגין חניה בתחנת אוטובוס, למרות שהודה במיוחס לו. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת התביעה, קיבלה את הערעור וביטלה את הזיכוי. בפסק הדין נקבע כי טענת המשיב לאכיפה בררנית אינה מבוססת, וכי שיקול הדעת להנפיק דו"ח נתון בידי קצין הבדיקה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לקביעתו של בית משפט קמא כי המפקחת פעלה בניגוד למדיניות האכיפה המוצהרת שלה. ערכאת הערעור הדגישה כי נוכחותו או היעדרותו של המשיב מהרכב בעת הכרטיס לא שינתה את מסקנת האכיפה הבררנית, ועוינותו של המפקח כלפי המשיב אינה רלוונטית שכן העבירה אינה שנויה במחלוקת. השופטת התייחסה גם לפסיקת הוצאות ההגנה על ידי בית משפט קמא, וציינה כי הסכומים שנפסקו למשיב ולעדים היו בלתי מוצדקים וחרגו מהשיעורים שנקבעו. בעקבות זאת הורשע המשיב בעבירה המיוחסת לו והתיק הועבר לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין. בנוסף, חויב המשיב לשלם לתביעה את הוצאות הערעור בסך 2,500 ₪.