המ"ש 1561-12-23

תקציר

פסק הדין דן בהארכת מועד המשפט בהתבסס על שתי הוראות בחוק סדר הדין הפלילי. הוראות אלה מאפשרות הארכה אם הבקשה להארכה נדחתה מסיבות שאינן בשליטת המבקש או מטעמים מיוחדים, ובמקרים שבהם אי הארכת המועד תגרום לעיוות דין. אין חובה לדון בבקשה בנוכחות שני הצדדים, והשופט מחליט אם יש צורך בדיון. במקרה דנן, המבקש לא הוכיח נסיבות המצדיקות הארכה. ההודעה על קנס נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש אך לא נגבה. על פי החוק, לאחר 15 יום זה נחשב כהוצאה כדין, ועל המבקש מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי לא קיבל אותו מסיבות שאינן תלויות בו. המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. בנוסף, השופט לא מצא עיוות דין שיצדיק את הארכת מועד המשפט, וציין כי טענות שהועלו ללא פרטים או ראיות, כגון הרמיזה שמישהו אחר נהג, אינן מהוות עילה מספקת. עוד הדגישה השופטת כי עקרון סופיות הדיון חשוב ואין להאריך את הדיון כדבר שבשגרה. לפיכך, הבקשה להארכת מעצר נדחתה.