דב"ע מז/6 - 4

תקציר

זכותה של רשות השידור לשנות באופן חד צדדי את הסדרי העבודה של עובדיה אושרה על ידי בית המשפט, שקבע גם כי הרשות פעלה בתום לב ומטעמים ענייניים כאשר שינתה את שעות העבודה של חלק מהעובדים. בית הדין קבע כי סירובם המאורגן של העובדים לעבוד על פי ההסדרים החדשים מהווה שביתה בלתי מוגנת לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה. לרשות ניתן הן סעד הצהרתי והן סעד של צו מניעה קבוע. בית הדין קבע כי לרשות יש זכות לקבוע את תחילת שעות העבודה וסיומן, בתנאי שמספר השעות לא יעלה על מגבלות החוק וההסכמים הקיבוציים, וכל סירוב של העובדים יהווה שביתה לא מוגנת. צו המניעה הקבוע, שהיה תקף כל עוד התקיימו הנימוקים להוצאתו, חל רק על האיגודים שיזמו את השביתה ועל העובדים השובתים, והורה להם להימנע משיבוש מהלך העבודה בהתאם להסדרי הרשות. בפסק הדין הודגש כי למרות זכותה של הרשות לשנות את הסדרי העבודה, רצוי היה לנהל משא ומתן עם העובדים מראש. בית הדין גם הביע תמיהה על כך שאף אחד מהצדדים לא עשה כל מאמץ ליישב את חילוקי הדעות ביניהם כנדרש בהסכמים קיבוציים ובהוראות החוק. ההחלטה נועדה לעודד את הצדדים לנהל משא ומתן ענייני ובמידת הצורך לנקוט בהליכים מתאימים ליישוב מחלוקות.