עת"מ 40092-01-16

תקציר

העתירה הנדונה מבקשת לחייב את המשיבים למסור מידע בדבר פעילותה של ועדה המטפלת בבקשות לרישיון ישיבה בישראל מטעמים הומניטריים. העותר ביקש פרטים על מספר הבקשות שהוגשו לוועדה, על תוצאותיהן ועל לוחות הזמנים הכרוכים בהן לתקופה של שלוש שנים. המשיבים מסרו חלק מהמידע אך טענו כי חשיפת יתר הפרטים תחייב השקעת משאבים בלתי סבירה, שכן היא תהיה כרוכה בעבודת כפיים רבה בשל היעדר מערכת ממוחשבת לאחזור נתונים. בית המשפט בחן את השתלשלות האירועים ואת הטיעונים שהציגו הצדדים. נמצא כי המשיבים כבר מסרו מידע רב וכי הנתונים הנוספים המבוקשים יטילו עומס ניכר על משאבי הוועדה, ויביאו לשיבוש פעילותה הסדירה. העותרת לא חלקה על היקף המשאבים הנדרשים, אלא טענה כי יש לחייב את המשיבים למסור את המידע בשל חשיבות השקיפות והטיפול הכושל לכאורה בענייני הוועדה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת המשיבים שלא לגלות את יתרת המידע הייתה סבירה ולא מצא עילה להתערב. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי חלוף הזמן והיעדר שינויים במגבלות המשאבים של הוועדה משקללים את טענת העותר. בסופו של דבר נדחתה העתירה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.