ב"ל 44815-02-20

תקציר

בית הדין החליט לדחות את טענת התובע לנפגעי עבודה בשל היעדר ראיות התומכות בטענות התובע. התובע לא הצליח להוכיח כי נזקיו נבעו מתנאי העבודה הנטענים. לגופו של עניין, טענת המיקרוטראומה, המתייחסת לתנועות חוזרות הגורמות נזק מצטבר לאורך זמן, לא נתמכה בפירוט מספק בתיאור עבודתם של התובעים. בגרסת התובע לא פורטו התדירות, משך הזמן והעקביות של התנועות החוזרות לכאורה. יתר על כן, משימתו העיקרית של התובע הייתה שירות לקוחות, שכלל תנועות מגוונות ועומס עבודה משותף עם עובדים אחרים, דבר הסותר את מהות המיקרוטראומה. באשר לתביעה בגין ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש מתמשך ומזיק, התובע לא הציג הוכחות לעבודה בסביבה רועשת במשך רוב שעות עבודתו. מהראיות עולה כי השימוש במכונות רועשות היה מוגבל ומזדמן, וסביבת העבודה של התובעת לא סווגה כבעלת רעש מזיק. בנוסף, התובע לא הגיש תביעה בגין ליקוי שמיעה בתוך 12 החודשים הנדרשים ממועד תיעוד הליקוי, כמתחייב בחוק. בסיכומו של דבר, התובע לא עמד בתנאי הסף לאף אחת מתביעותיו, מה שהוביל לדחיית התביעה. החלטה זו התקבלה ללא צורך שהנתבע יביא ראיות או עדויות תומכות, שכן התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.