ת"א 2112/06

תקציר

התובע, שהיה בעיצומו של תהליך גירושין וטלאי קשה בעסקיו, פנה לייעוץ רוחני מהנתבע. מערכת היחסים ביניהם התפתחה למעורבות רומנטית. זמן קצר לאחר מכן עזב התובע את ביתו ועבר להתגורר בבית מלון. התובע והנתבע החלו לחפש יחד בית מגורים ומצאו בית ברחובות, שנרכש על שם הנתבע, מכספו של התובע. נימוקיו של התובע לכך שהנכס לא נרשם על שמו היו הסתרתו מפני גרושתו לעתיד ומשום שהנתבע יעץ לו לעשות כן. בהמשך, היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, והתובע עזב את הבית המשותף ודרש מהנתבע לפנות את הנכס ולהעביר לו את הבעלות. הנתבע סירב בטענה שהנכס הוא מתנה מהתובע. בית המשפט מצא כי הנכס נרכש על ידי התובע למגוריו ונרשם על שם הנתבע בנאמנות עבור התובע, על מנת להסתירו מאשת התובע. בית המשפט קבע כי טענת הנתבע למתנה נעדרת שחר והועלתה רק כהגנה בהליכים אלה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנסיבות מצביעות על נאמנות מכללא או קונסטרוקטיבית, והנתבע חויב להעביר את הבעלות ולפנות את הנכס. כמו כן חויב הנתבע לשלם את הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין. לנתבעת ניתנה ארכה עד ליום 15.12.2009 לפנות את הנכס, ולשכת רישום המקרקעין הונחה לרשום את הנכס על שם התובע.