ת"א 38531-03-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע במקרה של סכסוך כספי. התובע החזיק ארבעה שיקים שנמשכו על ידי הנתבע הראשון והורו לנתבע הרביעי, אשר אושרו לתובע אך לא ניתן היה לפדות אותם בשל אי התאמה בשם על גבי השיקים. למרות פער זה, התובע עדיין נחשב למחזיק בהמחאות, ועל כן נהנה מחזקות מסוימות על פי החוק, כגון כשרות ומסירה ללא תנאי של השיקים, ומתן ערך. הנתבעים טענו כי נפל כשל מוחלט בהתחשבות, שכן הלוחיות שסופקו על ידי הנתבע הרביעי היו פגומות, אך בית המשפט מצא את ראיותיהם בלתי מספקות ולא משכנעות. טענות ההגנה בדבר כשל התחשבות מלא או חלקי לא הוכחו. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים כי התובעת פעלה בניגוד לחוק אשראי הוגן משנת 1993, שכן חוק זה לא חל על התובעת, שהלווה כספים לחברה בע"מ ולא ליחיד. באשר לערבות עליה חתמו הנתבעים השני והשלישי, קבע בית המשפט כי היא רחבה דיה כדי לכסות את ההמחאות המדוברות וכי נתבעים אלה, יחד עם הנתבע הראשון, חבים ביחד ולחוד כלפי התובע. יתר על כן, אם הנתבע הרביעי ישלם בסופו של דבר לתובע סכומים כלשהם הנקובים בפסק הדין, הנתבעים הראשון והשלישי יהיו אחראים לשיפוים. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע הרביעי כי התובע ויתר על חובתו, וקבע כי מעשיו של התובע הצביעו על דחייה ולא על ויתור על החוב. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לנתבעים הראשון והרביעי לשלם לתובע סך של 142,792 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ביחד ולחוד. בנוסף, חויבו הנתבעים הראשון, השני והשלישי בהוצאות המשפט של התובע בסך של 15,000 ₪, וכן בהוצאות הנתבע הרביעי, אשר נקבעו על סך של 5,000 ₪. התובע זכאי להמשיך בהליך הגבייה באמצעות תיקי הוצאה לפועל אם הנתבעים לא ישלמו תוך 30 יום.