תא"מ 28481/08

תקציר

הבנק הבינלאומי הגיש תביעה בסך 19,000 ₪ נגד שלושה נתבעים להשבת סכום שיק שלא בוטל בטעות ונפרע לאחר מכן לבעל השיק (הנתבע מס' 3), אשר הפקיד אותו. התביעה, המבוססת על עשיית עושר ולא במשפט, נועדה לקבוע מי הנתבע חייב להחזיר את סכום השיק לבנק. הנתבע מס' 1, מנפיק הצ'ק, ניסה לבטל את השיק אך נכשל בשל טעות בבנק. הבנק תובע פיצויים מהנתבע מס' 1, בטענה שרשלנותו תרמה לטעות. עם זאת, השופט מצא כי הנאשם מס' 1 לא סיפק ראיות מספיקות כדי לתמוך בהגנתו, וכי גרסתו לאירועים הייתה בלתי סבירה. בינתיים, נמצא כי לנאשם מס' 2, מקבל הצ'ק, אין קשר לצ'ק והוא דחה את תביעתו. למרות היעדרותו של נאשם 3, קבע השופט כי על הנתבע מס' 1 לפרוע לבנק את מלוא סכום השיק, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. גם התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחתה ללא הוצאות, כאשר הבנק יכול לגבות את החוב מהנתבע מס' 1 או מהנתבע מס' 3, אך לא משניהם במקביל. פסק הדין ניתן ביום 17.6.2010.