ת"א 54-02-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עסקת נדל"ן למכירת נכס המכונה "מגרש 6" בבת ים. התובעים, שפעלו כרוכשים, ביקשו לאכוף את הסכם המכר ולרשום את הזכויות בנכס על שמם, וכן לקבל פיצוי חוזי בגין הימנעותם של הנתבעים מלעשות כן. בינתיים ניסו הנתבעים, שפעלו כמוכרים, לבטל את ההסכם בטענה שהולכו שולל לגבי גובה היטל ההשבחה שיהיה עליהם לשלם, וכי מדובר בהפרה יסודית. עוד טענו כי התובעים התרשלו בתכנון הסכם המכר והתעקשו לאכוף את החוזה בחוסר תום לב. בית המשפט לא מצא טעם בטענות הנתבעים. נפסק כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם בדבר הטעיה, כפייה ועושק בכל הנוגע לחתימת הסכם האופציה והסכם בכרך. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הטעות בעניין היטל ההשבחה לא הייתה סיבה מוצדקת לביטול הסכם המכר, שכן היא קשורה לכדאיות העסקה והתובעים לא היו מודעים לה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים נגד אכיפת ההסכם, וקבע כי הנטל הכלכלי שהוטל עליהם לא היה סיבה מוצדקת לאי ביצוע. גם התעקשותם של התובעים לאכוף את ההסכם לא נחשבה למעשה פוגעני או חסר לב. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התובעים ואפשר להם לאכוף את ההסכם ולרשום את הזכויות הקנייניות על שמם. כמו כן נפסק לתובעים פיצוי חוזי בגין הפרת הנתבעים. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נדחתה, והם חויבו בהוצאות המשפט של התובעים. לנתבעים ניתן מועד אחרון של 45 יום למימוש רכיב האכיפה ותקופה של 30 יום לרכיבים הכספיים של פסק הדין.