ת"א 67558-07-17

תקציר

פסק הדין מקבל את טענתה של מיכל נגד שולי בחלקה, ודוחה את הטענות נגד ניצן והחברה. השופט מגיע למסקנה כי ההסכם בין מיכל לשולי הוא הסכם עסקי שנחתם מרצון על ידי שני הצדדים, וניסיונה של שולי לבטלו היה שלא כדין. לפיכך, מיכל זכאית לפיצוי המוסכם הנקוב בחוזה, בסך 40,000 ₪ לחודש, צמוד למדד הידוע בעת עריכת ההסכם, ממועד הפרת ההסכם באפריל 2013 ועד ליום 21 בנובמבר 2017, בסך 2,200,000 ₪. סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. השופט לא פסק לשולי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בהתחשב בכך שרוב התביעה נדחתה. עם זאת, מיכל חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של ניצן והחברה בסך של 200,000 ₪, מאחר שתביעתם עמדה על 7,000,000 ₪. גם התביעה שכנגד נגד מיכל ושולי בשם החברה נדחית, שכן החברה לא קיבלה אישור מבית המשפט שדן בחדלות הפירעון של מיכל לנהל את התביעה, ומיכל הודתה בהתחייבות במהלך המשפט.