עב"ל 20642-06-15

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי בתיק הנוגע לתביעת תאונת עבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע שהתרחש במהלך עבודתו של המערער וכתוצאה ממנה. המערערת טענה כי הם מבוטחים כשכירים ומכאן חלה חזקת הסיבתיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו אינן מוכיחות די הצורך כי השוד התרחש "תוך כדי" עבודתו של המערער. המערערים לא סיפקו תיעוד או הסברים מספקים בנוגע לפעילותם בעבודה בעת השוד, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי לא ניתן להוכיח כי האירוע קשור לעבודתם. בנוסף, גם אם השוד בוצע במהלך שעות העבודה, הנסיבות מצביעות על כך שהמניע היה סיבות אישיות ולא קשורות לעבודה. קביעתו של בית המשפט המחוזי כי סביר יותר שהשוד היה גניבה אישית התבססה על ראיות מהימנות ומשכך נשללה חזקת הסיבתיות. זאת ועוד, ההליך האזרחי שהזכיר המערער לא ביסס קשר ברור בין השוד לבין עבודתם. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא הצדקה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולכן הערעור נדחה.