עת"מ 61980-05-20

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד החלטת רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למקסימה ללא מכרז פומבי. השופט קובע כי פעולותיה של רשות מקרקעי ישראל היו כדין, בהתבסס על חוק חובת המכרזים ותקנות חובת המכרזים. על פי פסק הדין, לרשות מקרקעי ישראל שיקול דעת לפטור עסקאות מסוימות ממכרזים פומביים, ובמקרה זה הפטור היה מוצדק בשל הצורך של מקסימה להרחיב את המפעל הקיים שלה להנזלת גז טבעי, הנחשב לתשתית חשובה למשק. בית המשפט מכיר בהמלצתו הקודמת של משרד הכלכלה, שמצא כי בקשתה של מקסימה סבירה, ובהחלטת ועדת הפטור של רמ"י לאשר את הקצאת הקרקע. יודגש כי העותרים לא יכלו להצביע על טעויות או פגמים פרוצדורליים כלשהם בתהליך קבלת ההחלטות וכי חוסר ההנמקה הראשוני של הוועדה תוקן בדיון שהתקיים לאחר מכן. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענות העותרים בדבר יחס מועדף והנחות כלפי מקסימה, ומוצא אותן חסרות תימוכין. נוכח אישורה כדין של הקצאת הקרקע וקדימות הפרשנות המצמצמת של הוראות הפטור, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המדינה ומקסימה.