בש"פ 3049/95

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי פקודת סדר הדין הפלילי מאפשרת למשטרה לתפוס נכס אם יש חשד שהוא קשור לפשע, והתווה את ההליכים להחזרתו. במקרה זה נתפסה על ידי המשטרה משאית שנחשדה כגנובה ובעליה ביקש את השבתה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי. בית משפט השלום הורה על החזרת המשאית לבעליה הרשומים, החלטה שעליה ערער הבעלים לבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, ושניהם נדחו. בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות את הערעור שכן הפקודה אינה קובעת זכות ערעור על החלטת בית משפט השלום. על פסק הדין, החלטה סופית בעניין, ניתן לערער רק לבית משפט מחוזי, על פי הדין הכללי. זאת ועוד, בית המשפט הסביר כי אופי הערעור נקבע על פי אופי ההחלטה, במקרה זה אזרחי, ולכן הערעור היה צריך להיות אזרחי. ההחלטה למסור את המשאית, על בסיס הדין האזרחי, נבעה ממחלוקת על זכויות אזרח בנכס ולא הייתה הליך פלילי, למרות מעורבות המשטרה. בית המשפט הדגיש כי זכות הערעור חייבת להיות מעוגנת במפורש בחוק ולא ניתן להסיק ממנה. על פסק דין זה, שהוא "החלטה סופית", ניתן לערער רק לפי חוק בתי המשפט.