רע"א 9562-08-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, ולקיים את צו המניעה הארעי שניתן על ידי בית המשפט קמא. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות בדבר סעד זמני, אלא אם כן מדובר במקרה חריג, ומקרה זה אינו נופל לקטגוריה זו. גם אם היו שוקלים לגופו של עניין, התוצאה הייתה זהה. ההחלטה אם לתת צו מניעה זמני מבוססת על איזון בין סיכויי ההצלחה של המבקש, לבין הנזק הפוטנציאלי שנגרם מאי מתן צו המניעה, לעומת הנזק הפוטנציאלי שנגרם מנתינתו. במקרה דנן, עומדת למשיבה עילת תביעה קניינית חזקה, ופעילותם של המבקשים פגעה בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך החוף, ולפיכך היוותה הפרה של חוקי הגנת הסביבה החופית. זאת ועוד, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן הפגיעה במבקשים היא כספית, ואילו הפגיעה במשיב ובציבור היא רכושית. טענות המבקשים בדבר נזקי צד ג', והסעד העיקרי זהה לסעד הזמני, לא היו משכנעות. המבקשים גם לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי המשיב אשם בעיכוב התיק. לפיכך, צו המניעה הארעי שניתן על ידי בית משפט קמא יעמוד על כנו, והמבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיב, ופיקדונם יועבר לבא כוח המשיב.